יצאנו ליום גיבוש, והפעם לארץ אבותינו – חברון ומערת המכפלה.
במערת המכפלה המתינה לנו קבלת פנים קלה של מאפים,
שתיה קרה ושתיה חמה,
לאחר שהתרעננו התחלנו בפעילות האמיתית של היום –
התאחדנו בתפילה מגבשת וממריצה, מעומק הלב לבורא עולם,
משם המשכנו לבית הקברות היהודי העתיק.
סימנו את יום המרומם בציפיה ליום הגיבוש הבא.
רגע לפני פרוץ הקורונה, הספקנו לערוך טקס רב רושם של ועדת חינוך חגיגית. הערב עסק במהפך של מרכז תלם-הפוטנציאל שהוא מוצא בבנות שהופך אותן מבנות
מציאות הקורונה של העולם הגיעה גם אלינו למרכז תל”ם. בתחילה המורות המשיכו קשר רציף וטלפוני עם הבנות כדי להיות להן לאוזן קשבת , וכשראינו שהמצב
בתיכון רימון, מתוך היכרות עם בנות שלעיתים הצד המעשי שלהן דומיננטי מהצד הלימודי, החלטנו לתת להן מקצוע חוויתי שבא מתוך עולם המושגים בקרוב לליבן: היופי.
