מציאות הקורונה של העולם הגיעה גם אלינו למרכז תל”ם. בתחילה המורות המשיכו קשר רציף וטלפוני עם הבנות כדי להיות להן לאוזן קשבת , וכשראינו שהמצב מתמשך והקורונה נשארת כאן כחמץ שעבר עליו הפסח- התחלנו גם אנו בפרויקט של למידה מרחוק.
אכן, זה היה נשמע חסר סיכוי- האם נצליח לרכז את הבנות? האם יהיה שיתוף פעולה מצידן?
הופתענו לראות את המוטיבציה הרבה ולהיווכח שדוקא הלימוד בתוך המרחב הביתי עוזר להן לריכוז, מפחית להן את רעשי הרחוב והחברה. משאיר אותן קשובות, מלאות מרץ ונכונות.
מה גם שבעקבות המצב מבחני הבגרות אמורים להיות קלים יותר- ונתון זה לבדו מעודד אותן להשקיע. כמו כן השיעורים מתפצלים לשעות הבוקר ושעות הערב-מה שנותן לבנות גמישות בסדר היום.
כעת אנו עומדים על 100% נוכחות של הבנות! המורות מלמדות אותן באמצעות זום, הבנות מקבלות מטלות, אפשרות ליצירת קשר טלפוני לשאלות ומעכב לאורך כל היום.
נוסף לקשר הלימודי הצוות ער למצב הנפשי והרגשי של הבנות, לא קל לכלוא ציפורי דרור בתוך כלוב… הבנות מקבלות מענה , משוב, תמיכה אוזן קשבת ולב מבין ומכיל.
אז מי אמר שאפשר ללמוד ולהיבנות רק עם עט מחברת וצילצול?
——
“חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנו“
(משלי כב, ו)
